Vayedaber

Horayoth

Daf 11a

משנה: כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁחַייָבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת הַיָּחִיד מֵבִיא 11a כִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה וְהַנָּשִׂיא שָׂעִיר וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִין פָּר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ מְבִיאִין שְׂעִירָה. וּבֵית דִּין פַּר וְשָׂעִיר פַר לָעוֹלָה וְשָׂעִיר לַחַטָּאת׃ אָשָׁם תָּלוּי הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא חַייָבִין וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. אָשָׁם ווַדַּאי הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַייָבִין וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִיטּוּי שְׂפָתַיִם וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו בֵּית דִּין פְּטוּרִין הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַייָבִין אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַייָב עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. וּמָה הֵן מְבִיאִין קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר׃

Traduction

Pour tout précepte religieux dont l’infraction volontaire est passible de la peine du retranchement, la transgression par mégarde est passible d’un sacrifice d’expiation. En ce cas, le particulier devra offrir une brebis ou une chèvre; le Nassi coupable offrira un bouc; le pontife oint ou le tribunal, qui s’est trompé, offrira un taureau. En cas d’idolâtrie, le particulier, ou le Nassi, ou le pontife oint offrira une chèvre; mais le tribunal coupable de l’enseignement erroné offrira un taureau et un bouc, savoir le taureau en holocauste et le bouc en sacrifice de péché. Lorsque dans les cas de la même catégorie il y a doute, avec sacrifice du même genre, le Nassi et le particulier qui se sont trompés sont tenus de l’offrir; mais le pontife oint et le tribunal en sont dispensés. Lorsque dans les mêmes cas il y a lieu d’offrir le sacrifice de péché dû avec certitude, le particulier, le Nassi et le pontife oint sont astreints à l’offrir, mais les membres du tribunal en sont dispensés. Pour un enseignement erroné concernant l’audition de la voix, l’énoncé des lèvres, une impureté touchant le Temple et ses saintetés, le tribunal est dispensé, tandis que le particulier, le Nassi et le pontife oint sont tenus d’offrir le sacrifice, sauf que le grand prêtre n’y est pas soumis lorsqu’il s’agit d’impureté relative au Temple et à ses saintetés. Tel est l’avis de R. Simon. Quel sera ce dernier sacrifice? Le sacrifice proportionnel aux moyens. Selon R. Eliézer, le Nassi est tenu d’offrir un bouc.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כל מצות שבתורה שחייבין על זדונה כרת. כדילפינן לעיל בהלכה ד' דדוקא בדבר שזדונו כרת מביא בשגגתו חטאת:

כשבה ושעירה. או כשבה או שעירה כדכתיב בויקרא בחטאת יחיד:

והנשיא שעיר. זכר לחטאת כדכתיב שם:

ומשיח ובית דין מביאין פר. פר בהוראה שאינן חייבין אלא על העלם דבר בהוראה עם שגגת מעשה כדאמרינן לעיל בהלכה ג':

ובע''ז היחיד והנשיא והמשיח מביאין שעירה. דכתיב בקרבן ע''ז האמור בפרשת שלח לך ואם נפש אחת וגו' תורה אחת יהיה לכם השוה את כל נפש לקרבן זה:

ובית דין פר ושעיר. כדכתיב שם והי' אם מעיני העדה נעשתה לשגגה וגו' וכדילפינן לעיל מעיני מעיני דבבית דין הכתוב מדבר:

אשם תלוי. עבירות שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת קבועה חייבין על לא הודע שלהן אשם תלוי כגון שני זיתים אחד של חלב ואחד של שומן ואכל את אחד מהן ואינו יודע איזו מהן אכל:

היחיד והנשיא חייבין. לפי שאין חטא הנשיא תלוי בהוראתו אלא בשגגת מעשה לבד והרי הוא כשאר היחידים בזה וחייב באשם תלוי על לא הודע לו:

ומשיח ובית דין פטורין. דאין בהן אשם תלוי לפי שאין חייבין בקרבן אלא א''כ נעשה על ידי ששגו בהוראה ואם נסתפק להם אם שגו בהוראה או לא אין אשם תלוי בא על זה שאינו בא אלא על ספק החטא וכדאמרינן בסוף פרק דלעיל דדרשינן מונודעה החטאת האמור בקרבן ציבור שאין חייבין בשום קרבן אלא א''כ עד שנתוודע החטאת ומשיח הוקשה להן דכתיב לאשמת העם הרי הוא כעם:

אשם ודאי. והן חמשה אשמות שבאין על הודאי אשם מעילות אשם גזילות אשם נזיר אשם מצורע אשם שפחה חרופה:

היחיד והנשיא והמשיח חייבין. שכל אלו מעשה יחיד הן לא שנא הדיוט ולא שנא הנשיא ומשיח:

ובית דין פטורין. שאין להוראת ב''ד עסק בהן לפי שאין חייבין בהוראתן אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת והילכך אין אשם בהוראת בית דין:

על שמיעת הקול וכו' ב''ד פטורין. לפי שאין חייבין בהוראה אלא על שיש בשגגתו חטאת קבועה כדתנן לעיל ואלו בקרבן עולה ויורד הן:

והיחיד והנשיא והמשיח. חייבין בכל אלו וכדמפרש לקמן שהן מביאין קרבן עולה ויורד:

אלא שאין כ''ג חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי ר' שמעון. וטעמיה דכתיב ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל מי שחטאו שוה לקהל יצא כ''ג שאין חטאו שוה לקהל שכל אחד מן הקהל הנכנס למקדש שוגג או עבר עבירה בשוגג חייב על שגגת מעשה בלבד וכהן משיח אינו חייב אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה כדתנן לעיל. ואין הלכה כר''ש אלא כ''ג מביא קרבן עולה ויורד אף על טומאת מקדש וקדשיו:

ומה הן מביאין קרבן עולה ויורד. האי קאי את''ק ואדר''ש לת''ק קאמר דהנשיא והמשיח שוין ליחיד בכל אלו וקרבן עולה ויורד מביאין כמו ההדיוט ולר''ש דפליג בכהן משיח בטומאת מקדש וקדשיו וכן נמי פליג בנשיא בשמיעת הקול כדאמר התם בגמרא וכן הכא. ולדידיה אין הנשיא חייב מאלו הג' אלא בביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו והמשיח בביטוי שפתים ושמיעת הקול ומה הן מביאין בקרבן עולה ויורד כמו ההדיוט:

ר' אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר. אמרינן בגמרא דר''א לא פליג אלא על טומאת מקדש וקדשיו לפי שחייבין על זדונה כרת והילכך ס''ל בשעיר כדרך שהנשיא מביא על שאר עבירות שחייבין על זדונן כרת ואין הלכה כר''א דכיון דאין חייבין על שגגת מקדש וקדשיו חטאת קבועה אין הנשיא מביא אלא כדרך שהיחיד מביא:

הלכה: כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה כול'. אָשָׁם תָּלוּי הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא חַייָבִין כול'. נֶפֶשׁ. לְרַבּוֹת הַנָּשִׂיא. יַרְבֶּה הַמָּשִׁיחַ. בְחָֽטְאָה בִּשְׁגָגָ֔ה. אֵת שֶׁהוּא בְשִׁגְּגַת מַעֲשֶׂה. יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁאֵינוֹ בְשִׁגְּגַת מַעֲשֶׂה. וּכְרִבִּי דוּ אָמַר מָשִׁיַח בְּשִׁגְּגַת מַעֲשֶׂה הוּא. אֵת שֶׁהוּא בְשִׁגְּגַת מַעֲשֶׂה לְכָל הַדְּבָרִים. יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁאֵינוֹ בְשִׁגְּגַת מַעֲשֶׂה לְכָל הַדְּבָרִים. נֶפֶשׁ. לְרַבּוֹת הַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ. הָכָא אַתָּ מַר. לְרַבּוֹת הַנָּשִׂיא. וָכָא אַתָּ מַר. לְרַבּוֹת מָשִׁיחַ. כַּֽחַטָּאת֙ אָשָׁם. מַה חַטָּאת מְכַפֶּרֶת וּמְמָרֶקֶת. אַף אָשָׁם מְכַפֵּר וּמְמָרֵק. יָצָא אָשָׁם תָּלוּי שֶׁהוּא מְבַפֵּר וּמְשַׁייֵר.

Traduction

''En cas de doute, avec sacrifice du même genre, le Nassi est tenu de l’offrir'', car il est dit (ibid., 4, 17): si une personne pèche par inadvertance; cette tournure superflue a pour but d’englober le Nassi dans l’obligation. —Pourquoi ne pas l’étendre aussi au prêtre oint? —C’est que dans ce verset il s’agit d’un ''péché par erreur''; il faut que la culpabilité provienne de l’acte accompli par erreur, tandis que pour le prêtre oint il faut de plus l’ignorance du fait en le professant. D’après Rabbi, qui dit (§ 3) qu’en fait d’idolâtrie le prêtre oint est même coupable pour le seul fait du péché par erreur, on justifie la déduction précitée comme suit: celui à qui le péché par erreur en toutes choses suscite la culpabilité est soumis au sacrifice, à l’exclusion du prêtre oint non sujet à la culpabilité pour tout en cas de péché par erreur. Le même mot personne, répété ensuite (ibid., 5, 15) implique l’extension du sacrifice d’expiation dû avec certitude, au Nassi et au prêtre oint. Pourquoi le premier verset invoqué implique-t-il l’extension du sacrifice au Nassi seul, tandis qu’au second verset on voit une extension s’appliquant aussi au prêtre oint? —C’est qu’il est dit (ibid., 6, 10): comme le sacrifice expiatoire et comme le sacrifice de délit: de ces termes comparatifs on déduit qu’il y a analogie entre les cas d’obligation, et comme le premier sacrifice doit pardonner et effacer (annuler) le péché commis, de même le second sacrifice doit produire le même effet en cas de certitude seule; tandis que le sacrifice dû pour délit douteux suscite bien le pardon, mais n’annule pas la faute, réservée jusqu’après certitude (il en résulte donc une extension moindre, non applicable au prêtre oint).

Pnei Moshe non traduit

גמ' נפש לרבות הנשיא. אדין אשם תלוי קמהדר דכתיב ביה ואם נפש כי תחטא וגו'. ולא ידע ואשם נפש לרבות הנשיא לאשם תלוי:

ירבה המשיח. אמאי לא מרבינן נמי להמשיח באשם תלוי:

בחטאה בשגגה. כלומר באשם תלוי כתיב וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג וגו' דמיירי בחטא שהוא תלוי בשוגג כדמפרש ואזיל את שהוא בשגגת מעשה שמתחייב בשגגת מעשה בלבד יצא משיח שאינו בשגגת מעשה בלבד אלא דוקא אם העלם דבר בהוראה:

וכרבי דהוא אמר משיח בשגגת מעשה הוא. מתחייב בע''ז אפי' בלא העלם דבר כדאמר לעיל בהלכ' ג' בגמרא אליביה הכי הוא דמתרצינן את שהוא וכו' יצא משיח שאינו בשגגת מעשה לבד בכל הדברים דבשאר עבירות אינו חייב אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה:

נפש לרבות הנשיא והמשיח. נפש האמור באשם ודאי כדכ' באשם מעילות נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה וגו' לרבות את שניהם הנשיא והמשיח שחייבין באשם ודאי:

הכא את אמר. באשם תלוי לרבות הנשיא בלבד והכא באשם ודאי את אמר לרבות גם משיח והא באשם ודאי ג''כ וחטאה בשגגה כתיב ביה ונדרוש נמי למעוטי המשיח כדדרשת באשם תלוי ומשני כחטאת כאשם כתיב בתורת האשם בפ' צו ומקשינן אשם לחטאת לומר את שהוא חייב בחטאת חייב באשם והיינו באשם ודאי דאיתקש לגמרי לחטאת מה חטאת מכפרת וממרקת החטא לגמרי אף אשם ודאי מכפר וממרק יצא אשם תלוי שהוא מכפר ומשייר שאינו מכפר לגמרי אלא להגין מן היסורין וכשיוודע לו אח''כ מביא חטאת והלכך לא מרבינן ליה מהיקישא דכחטאת כאשם את שהוא מחויב. חטאת מביא אשם תלוי וממעטינן למשיח לפי שאינו בשגגת מעשה:

Horayoth

Daf 11b

משנה: כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ. וְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ. כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָר. וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר׃ כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא וְכֵן הַנָּשִׂיא שֶׁעָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָר וְהַנָּשִׂיא כַהֶדְיוֹט׃

Traduction

Si un pontife oint a péché, et avant qu’il ait offert le sacrifice d’expiation il a été remplacé dans sa dignité pontificale, ou de même si un Nassi ayant péché est remplacé dans ses fonctions avant l’offre du sacrifice dû, le premier devra offrir un taureau, et le second un bouc. Si un pontife oint qui n’est plus en fonctions, ou un Nassi qui a cessé d’être chef a commis un péché, le premier devra offrir en sacrifice un taureau, et le second se réglera comme un simple particulier. (46)La Guemara sur ce est déjà traduite au (Sanhedrin 2, 1).

Pnei Moshe non traduit

מתני' כהן משיח שחטא. ולא הספיק להביא קרבנו עד שעבר מכהונתו:

כהן משיח מביא פר. ואפי' בעבר ועשה החטא לאחר שעבר ממשיחותו תנן לקמן בסיפא דמביא פר ולא נקט לה הכי במתני' אלא משום דאיצטריך למיתני דנשיא מביא שעיר כשחטא קודם שהעבירוהו תנא נמי בכהן משיח מביא פר:

כהן משיח שעבר ממשיחותו וכו' כהן משיח מביא פר. שאע''פ שאינו עובד ומשמש עדיין בקדושתו הוא עומד שאין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יה''כ ועשירית האיפה כדתנן לקמן אבל נשיא כיון שהעבירוהו הרי הוא כהדיוט:

כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַייָב עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו. דִּבְרֵי הַכֹּל. וְהַנָּשִׂיא עַל שְׁמִיעַת קוֹל. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וּמִן הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א יֵצֵ֔א וְלֹ֣א יְחַלֵּ֔ל. הָא אִם יָצָא אֵינוֹ מְחַלֵּל. רִבִּי אַשִּׁיָאן רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא מַקְשֵׁי. וְהָכְתִיב אַלְמָנָה֚ וּגְרוּשָׁה֙ וַֽחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת אֵ֖לֶּה לֹ֣א יַקָּ֑ח. הָא אִם לָקַח אֵינוֹ מְחַלֵּל. 11b מַאי כְדוֹן. אָמַר חִזְקִיָּה. וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִתּ֣וֹךְ הַקָּהָ֑ל. אֵת שֶׁקָּרְבָּנוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל. יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁלֹּא שָׁוֶה קָרְבָּנוֹ לַקָּהָל. הָתִיבוֹן. הֲרֵי נָשִׂיא לֹא שָׁווֶה קָרְבָּנוֹ לַקָּהָל. שָׁווֶה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. הֲרֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לֹא שָׁווּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. שָׁווּ בִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם. שָׁווּ בְמַתָּן דָּמִים בַּחוּץ.

Traduction

Quant à la suite, il faut reconstituer le texte de la Mishna ainsi: ''Ils sont tenus d’offrir le sacrifice, sauf que le grand prêtre n’y est pas soumis s’il s’agit d’impureté relative au Temple et à ses saintetés, selon l’avis de tous; le Nassi devient coupable pour enseignement erroné concernant l’audition de la voix, selon l’avis de R. Simon''. R. Yohanan justifie l’unanimité des voix à dispenser le grand prêtre, de ce qu’il est dit (ibid., 21, 12): Il ne devra pas sortir du Temple, ni profaner, etc.; si donc il lui est arrivé de sortir, il ne sera pas profané de ce que, par erreur, il est rentré au Temple impur. R. Ashian, R. Yona, ou R. Aboun b. Cahana objectent qu’il est dit (ibid. 14): une veuve, une femme répudiée ou déshonorée, une courtisane, aucune de celles-ci il n’épousera; est-ce à dire que si, malgré l’interdit, il épouse l’une d’elles, le prêtre ne se profane pas? (donc, comment annuler au verset précité l’expression qu’il ne se profane pas? Et alors d’où vient que le grand prêtre ne soit pas coupable pour impureté relative au Temple)? —C’est, répond Hiskia, parce qu’il est dit (Nb 19, 20): Cette âme (personne) sera retranchée du milieu de l’assemblée; ceci s’applique à l’homme dont le sacrifice équivaut à n’importe quel membre de l’assemblée, non au prêtre oint dont le sacrifice diffère, en cas de faute, de celui des autres Israélites. —Mais pourquoi ne pas excepter le Nassi, dont le sacrifice diffère aussi des particuliers? —C’est vrai, mais du moins le jour de Kippour il se confond avec celui des particuliers, tandis que le prêtre oint a une offrande spéciale en ce jour. —Mais ne peut-on objecter que ses frères, les autres prêtres, diffèrent aussi de l’assemblée par le sacrifice en ce jour? (Et pourtant on ne les exclue pas)? Du moins ils ressemblent à la communauté aux jours ordinaires de l’année. A l’objection précitée, ''pourquoi ne pas excepter le Nassi'', R. Judan b. Shalem répond: le point d’égalité entre le Nassi et un simple particulier est que, pour le sacrifice de l’un et pour celui de l’autre, on répand le sang hors de l’enceinte réservée (sur l’autel extérieur).

Pnei Moshe non traduit

כיני מתניתא. כן צריך לשנות במתני' אלא שאין כ''ג חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי הכל דאף ת''ק לא אמר והמשיח אלא בשמיעת קול וביטוי שפתים ודברי ר''ש על שמיעת קול קאי והכי תנינן והנשיא על שמיעת קול אינו חייב דברי ר' שמעון:

אמר ר' יוחנן. מה טעם דהכל מודים שאין כ''ג חייב בטומאת מקדש וקדשיו דכתיב מן המקדש לא יצא ולא יחלל ואם לא יצא ודאי לא יחלל והלכך דרשינן הכי ועל כל נפשות מת לא יבא וגו' ומן המקדש לא יצא שלא יצא לטמא עצמו והאי לא יחלל ה''ק ואם יצא וטמא עצמו לא יחלל הוא אם נכנס בשוגג אל המקדש שאינו מתחייב בטומאת מקדש:

ר' בון בר כהנא מקשי. על האי דרשה אלא מעתה הא דכתיב אלמנה וגרושה וגו' את אלה לא יקח וגו' ולא יחלל זרעו. בעמיו הכי נמי דדרשת הכי הא אם לקח אינו מחלל בתמיה מי גרע מכהן הדיוט שמחלל זרעו באיסור לאו אלא ע''כ דקרא אתי לעבור עליה בלא יקח ולא יחלל וה''נ בקרא דמן המקדש לא יצא ולא יחלל:

מאי כדון. השתא מ''ט דאין כ''ג חייב בטומאת מקדש וקדשיו:

ונכרתה וגו'. גבי טומאת מקדש כתיב. את שקרבנו שוה לקהל יצא כהן משיח שאין קרבנו שוה שהוא מתכפר בפר על חטאו וכל אחד מן הקהל מתכפרין בכשבה או שעירה:

התיבון הרי נשיא. ג''כ אינו שוה לקהל דקרבנו שעיר הוא:

שוה ביום הכיפורים. לכל הקהל שמתכפרין בכפרה אחת לאפוקי כהן משיח שמתכפר בפר שלו ביה''כ:

הרי אחיו הכהנים. ג''כ לא שוו לכפרת הקהל ביה''כ דהם נמי מתכפרין בפרו של כ''ג:

שוו בשאר ימות השנה. לקהל דמביאין על חטאן כשבה או שעירה כאחד מן הקהל לאפוקי כהן משיח דאינו שוה להן לא בשאר ימות השנה ולא ביה''כ:

ר' יודן בר שלום. משני להקושיא הרי נשיא דמיהת שוין הן הנשיא והקהל במתן דמים בחוץ דכל אחד מן הקהל המביא חטאתו אין דמה נכנס לפנים כדין פר העלם דבר ופר כהן משיח שהן נכנסין לפנים על מזבח הזהב וכן חטאת הנשיא מתן דמו בחוץ הוא על מזבח העולה:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר אֶלָּא מִפְּנֵי כְרִיתוֹ. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בִקְבוּעָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. מִיסְבּוֹר סְבַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה שֶׁנֶּעֱקַר מִכָּל הַפָּרָשָׁה. אֶלָּא כְהֶדְיוּט עָשִׁיר עֲבִיד לֵיהּ רִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִין כְּהֶדְיוּט עָשִׁיר עֲבִיד לֵיהּ רִבִּי לִיעֶזֶר אֲפִילוּ עַל שְׁמִיעַת קוֹל וְעַל בִּיטּוּי שְׂפָתַיִם. דְּתַנֵּי. לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וַחֲכָמִים עַל עַל שְׁמִיעַת קוֹל וְעַל בִּיטּוּי שְׂפָתַיִם שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא שָׂעִיר אֶלָּא שְׂעִירָה. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו. שֶׁרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. הוֹאִיל וְהוּא בְהִיכָּרֵת לָמָּה אֵינוֹ מֵבִיא שָׂעִיר אֶלָּא שְׂעִירָה. הָתִיבוֹן. הֲרֵי מָשִׁיחַ וַעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי אֵינוֹ מֵבִיא שָׂעִיר אֶלָּא שְׂעִירָה.

Traduction

– Selon R. Yohanan, R. Eliézer ne contredit le préopinant (disant que ''le Nassi est tenu d’offrir un bouc'') que pour le délit involontaire d’impureté au Temple, dont l’infraction volontaire comporte le retranchement. S’il en est ainsi, demanda R. Oshia, pourquoi R. Eliézer n’est-il pas aussi d’un avis contraire, pour le cas d’égalité entre le Nassi et un particulier tel que le sacrifice expiatoire fixe (44)'''''' Pour l'idolâtrie, dit la Mishna, le particulier, le naci, ou le prêtre oint, offre (également) une chèvre ''''; et au lieu d'une chèvre, ne devrait-il pas offrir un bouc, d'après son sacrifice en toute autre faute?''? R. Yona répond que, selon l’hypothèse de R. Josué, R. Eliézer ne considère pas le Nassi à l’égal d’un simple particulier pour les questions d’impureté, parce que le Nassi est en dehors de ces questions, étant tenu par sa situation comme toujours riche sous ce rapport (45)Aussi même en ce point, on le traitera comme pour tout péché, et il devra offrir un bouc.. Puisque l’on raisonne ainsi, dit R. Mena, il devrait aussi y avoir une distinction formulée par R. Eliézer au sujet de l’erreur concernant l’audition de la voix, ou l’énoncé des lèvres; or, on a enseigné au contraire: R. Eliézer et les autres docteurs s’accordent à dire que, pour l’erreur concernant l’audition de la voix ou l’énoncé des lèvres, le Nassi n’offrira pas de bouc, mais une chèvre; il n’y a de désaccord entre eux qu’au sujet de l’impureté relative au Temple et à ses saintetés; pour ce dernier point, dit R. Eliézer, comme le délit volontaire serait passible du retranchement, pourquoi le Nassi ne devrait-il pas offrir un bouc, au lieu d’une chèvre qui lui est assignée? A quoi il fut répliqué: on pourrait alors demander aussi pourquoi le prêtre oint qui a commis une erreur d’idolâtrie n’offre pas un bouc au lieu d’une chèvre (c’est que la Loi le fixe ainsi; il en est de même pour le Nassi en fait d’impureté).

Pnei Moshe non traduit

לא אמר ר' אליעזר אלא מפני כריתות. וכן הוא בדפוס אצל הבבלי. כלומר לא פליג ר''א במתני' דקאמר הנשיא מביא שעיר אלא בטומאת מקדש וקדשיו מפני שיש בהן כריתות שחייבין על זדונן כרת כמו בשאר חטאת קבועה והלכך ס''ל לר''א דדין הנשיא בהן בשעיר כמו דמביא בשאר חטאות הבאין על זדונו כרת:

רב הושעיה בעי. על טעמיה דר' יוחנן אליבא דר''א דאי ס''ד דטעמיה בטומאת מקדש וקדשיו הואיל ויש בהן כרת כמו בחטאת קבועה:

מעתה אפי' בקבועה. כלומר וא''כ אמאי לא פליג ר''א נמי אהיכא דשוין הן בנשיא עם היחיד בחטאת קבועה והיינו בע''ז דשוין הן בשעירה כדתנן במתני' ואמאי נימא הואיל ואית בה כרת כמו בשאר חטאת קבוע ויהא קרבן הנשיא שעיר בע''ז כמו קרבנו בכל חטאת דאית בה כרת:

א''ר יונה מיסבור סבר ר' יהושע שנעקר מכל הפרשה. כלומר ר' יהושע סבר דהיינו טעמיה דר''א גבי טומאת מקדש וקדשיו דאין הנשיא כהדיוט אלא שנעקר הוא מכל הפרשה דטומאת מקדש וקדשיו דאיירי בעשירות ובדלות ולא שייך עניות גבי נשיא והלכך אין דינו כהדיוט בזה וכדמסיק ואזיל:

אלא כהדיוט עשיר עביד ליה ר''א. כלומר דדינו בהו בחטאת בהמה כמו הדיוט עשיר בטומאת מקדש וקדשיו ומכיון דעקרת לנשיא מזו הפרשה דלא איירי ביה אוקמיה אדיניה דכמו בשאר חטאת דמביא שעיר ה''נ בטומאת מקדש וקדשיו מביא שעיר והשתא ל''ק מע''ז דהתם הפרשה איירי גם בנשיא כמו מהדיוט:

א''ר מנא. הא לא מצית אמרת דאם כהדיוט עשיר עביד ליה ר''א ומטעמא דלא שייכא עניות גביה מעתה אפי' על שמיעת קולו על ביטוי שפתים ליפלוג נמי ר''א ולימא דהואיל ולא שייכא גביה עניות ומביא חטאת בהמה כהדיוט שעיר אוקמיה אדיניה דבשעיר דלא איירי ביה נמי הפרשה של שמיעת קול וביטוי שפתים מהאי טעמא גופיה ואנן לא תנינן הכי בברייתא דתני וכו' ובהדיא קתני כדקאמר ר' יוחנן לטעמיה דר''א:

הואיל והוא בהיכרת. כמו בשאר חטאת א''כ למה אינו מביא הנשיא שעיר:

אלא שעירה. בתמיה מסקנת דברי ר''א הם אלא דקאמרת דהוא בכלל טומאת מקדש וקדשיו כמו ההדיוט ובודאי שעירה יביא דעשיר הוא וכמו הדיוט דמביא חטאת בהמה נקבה שעירה או כשבה ואמאי לא יביא שעיר כשם שהוא מביא בשאר חטאת דאית ביה כרת:

התיבון. על דברי ר''א דא''כ הרי משיח וע''ז נמי תיקשי הכי. וכלומר אפי' במשיח נמי אמאי תנן דמשיח בע''ז מביא שעירה ואמאי לא יביא פר כמו שהוא מביא בשאר חטאת אלא נ''כ דגזירת הכתוב הוא ולא ילפינן מהדדי וכדפרישית לעיל במתני' דאיתרבו מתורה אחת וגו' וה''נ כן:

הרי אינו מביא שעיר. מסקנת דהתיבון היא דמיפרך מילתיה דר''א אלא הרי דאין הנשיא מביא שעיר בטומאת מקדש וקדשיו:

אלא שעירה. כדין הדיוט עשיר דקרבנו חטאת בהמה ומביא כשבה או שעירה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source